תכניות ה"מציאות" או כפי שהן מכונות "תכניות הריאליטי" תפסו בשנתיים האחרונות, לצערי הרב, את מרכז הבמה הבידורית בישראל של היום, אני לא מתיימרת לטעון את הטענה כי רק ישראל "הוכשה" מנחשי הריאליטי אלא התופעה הזו תפסה תאוצה והפכה היא לבעיה [ בעיני ] כלל עולמית - התרבות הגלובלית יצרה מפלצת.
"המפלצת" כפי שאני מכנה את התופעה מכונה כך משום העובדה כי תכניות המציאות אינן משקפות מציאות - הן משקפות מציאות הירואית או מציאות מזוייפת - המילה מציאות איבדה בדורינו את הממשות שלה, הניסיון לבדוק התמודדויות של אנשים במצבים מסויימים כשמצלמה נמצאת בקרבתם עשתה טרנספורמציה משמעותית מהתחום התיעודי - דוקומנטרי אל התחום הבידורי, כאשר ההעברה הזו מתקיימת חלים שינויים רבים בקונספט התיעודי אשר הופך את ה"תיעוד" לזיוף או כפי שאני רואה את הדברים - לבדיחה גרועה על חשבון המתועדים.
יצירה של סיטואציות יש מאין הופך את ה"ריאליטי" למציאות מתוזמרת היטב שבה מעורבים ומתערבים גורמים שונים, אין בה מן ה"אמת" ואין בה מן ה"ריאלי" - הצופים בתכנית אינם אלא הולכים שבי אחר דמויות ומצבים אשר בוימו ונערכו שוב ושוב - כלומר : זלזול אמיתי בקהל הצופים.
הכנסת תכניות מן הסוג הזה אל ה"קאנון" החברתי - תרבותי היא משמעותית מאוד ויש לשים לכך לב.
המשמעות שתכניות מן הסוג הזה - שצוחקות על בני אדם, של שמחה לאיד במצבים מביכים ובמצבים רגשיים קשים אומרת דבר מה על החברה שלנו - החברה הופכת אטומה יותר, הגבולות שלה רחבים יותר - נושאים שהם טאבו הופכים במציאות כזו לנחלת הכלל.
אני רוצה להתעכב על ה"שמחה לאיד" כי היא משמעותית מאוד בעיני - קהות החושים היא מצב בו אדם מאבד את הפרופורציות ההגיוניות שלו, כאשר אדם נהנה בראותו סבל של אדם אחר או לחילופין נהנה לראות כיצד טומנים פח לאדם אחר היא הפרעה שאני הייתי מכנה אותה, וגם כל גורם מושכל אחר, כסאדיזם!!!
אנחנו הפכנו לחברה סדיסטית, במלוא מובן המילה - גבולות בין טוב ורע מתערבבים לנו וההגיון הבריא הפסיק את קיומו במחשבתינו.
אנחנו חסרי רגש, חסרי פרופורציות, חסרי אנושיות.
זה קל לומר שזו תכנית בידורית ו"לסתום את הפה" לשכמותי , אבל אם זהו ההומור שלנו , ומדינה שלמה צופה בתכניות הללו - מה זה אומר עלינו?
רוב תכניות הבידור תמיד שילבו דבר מה שנוגע לטיפה אחת של דעת - געגועים אמיתיים תוקפים אותי עכשיו כאשר אני נזכרת בתרבות "תרבותית" שירשנו מהאמריקנים לעומת ה"תרבות" הנוכחית - היא תכניות הטריויה.
אני מאמינה שהרייטינג של תכניות הטריויה לא נופל מן הרייטינג של תכניות הריאליטי. היה בהן מחשבה - הומור - בידור ואנשים אהבו אותן , גם העובדה כי הן שודרו בשעות שיא בטלויזיה טרם לכך - אז, באותם הימים חשב הציבור שמנהלי התכניות מודעים לאינטיליגנציה של הצופים ומכבדים אותה , אולם , משנכנסו תכניות הריאליטי בזו אחר זו נדמה היה לי מאותו הרגע ממש שאני שייכת לחברת חסרי תרבות או בעלי מנת משכל נמוכה.
אני מרגישה שהזלזול בי הוא עצום ולא רק בי, גם בכלל האוכלוסיה הצופה בטלויזיה, משום כי בשעות השיא בני הערוצים המסחריים המרכזיים משודרות תכניות מן הסוג הזה - אין אלטרנטיבה.
קובעי הטעם החברתי או כפי שנהוג לכנותם קובעי דעת קהל [ כי זה מה שהם עושים - מה שהם בוחרים להציג ב 21:00 בערב יהפוך במהרה ל"רב מכר" או במושגי הטלויזיה לבעל נתוני רייטינג גבוהים מאוד] .
אותו קומץ "משתמש" בקהל הצופים - בשעה שהאחרונים זקוקים לבידור לאחר יומם הארוך ומוריד את רמת הבידור עד כאפס כדי למשוך צופים לבידור זול שלמרבה הצער "מוכר" והרבה- הוא יוצר מתח מדומה והופך את הקהל למשועבד.
לא ירחק היום וסיפור "בני האור" מול "בני החושך" יטה לטובת בני החושך בתרבות הריאליטי - זה עוד הקש האחרון, עד כה "זכו" בני האור בתרבות הריאליטי - אבל יומם של בני החושך יבוא .. כאשר הרוע ינצח - נוכל לומר שתרבות הריאליטי ממישה את כל מפלציותה! כאשר יטו הצופים אל עבר בני החושך ויצביעו עבורם נגיע אל סף התהום החברתי - חוסר היכולת לחוש לחלוטין את האמת הטהורה ואת האנושיות והנורמטיות שבני האדם אמורים להיות אמונים עליה.
כולי תקוה ש"תרבות" זו לא תצלח עוד ובני התמותה האנושיים יפסיקו לאכול בכפית הזהב של קובעי דעת הקהל המשועבדים לצרכים כלכליים, בני האנוש ירימו ראשם בגאווה ויביטו אל החשכה בעיניים אינטיליגנטיות וברות דעת.
החברה הישראלית עוד לא הייתה בשפל כזה - החברה שלנו מאבדת כל יום מאנושיותה - אנו רואים זאת כל בוקר כשאנו פותחים את העיתון ונדהמים לראות את הזוועות - הרגש אבד לנו , אנשים רוצחים את ילדיהם ונכדיהם ללא רחמים, ואל תגידו לי שחוסר הרחמים הזה לא מתקיים ב"תרבות" ה"נאורה" בתכניות ה"מציאות", המציאות היא שאנו עיוורים ועלינו לקום ולעשות דבר , לפני שיהיה מאוחר מידי!!!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה